אימון שמחובר לרוח
מתוך כתבה שפורסמה בדרך האושר
מדריך צמוד לחיים
אם פעם התלבטתם בין טיפול פסיכולוגי לבין טיפול רוחני, בשנים האחרונות נוספה שיטה חדשה שהולכת וצוברת אוהדים רבים: הקואוצ'ינג - שיטת האימון האישי. לא חוקרים את העבר, מתמקדים רק בהווה ובעתיד, מציבים מטרות - ויוצאים לכבוש אותן. יד ביד ולב אל לב.
שוש מניקס וצוות המאמנים מ"מניקס חשיבה אחרת" הן מאמנות אישיות וגם מכשירות מאמנים במרכז הכשרת מאמנים בשיטת "מניקס". בשונה מהקואוצ'ינג המקובל המתמקד בכלים מעשיים, השיטה כאן היא של כלים רוחניים הוליסטיים המשולבים בכלים מעשיים.
מניקס עסקה במשך 20 שנה בנטורופתיה ובהומיאופתיה, ולימים החלה ללמוד
אימון אישי בהתכתבות עם ארצות הברית. שילוב התכנים הוליד את "שיטת מניקס" - מרכז המכשיר מאמנים לתחום האישי והעסקי.
"אחת הסיבות שאנחנו לא מצליחים לייצר תוצאות היא כשאין הלימה בין רמת המחשבה שלנו, הרגש, הדיבור והמעשה". המלצות " לבדוק עם האדם איפה יש ניתוק או דיסהרמוניה", מסבירה מניקס". כך למשל, אנשים יכולים לומר שהם רוצים להרוויח הרבה כסף אבל באותה נשימה הם אומרים שכסף הוא חסר משמעות, או נשים שאומרות שהן רוצות זוגיות ומייד מוסיפות שבעצם מאוד טוב להן לבד.
אלה משפטים שכשהם נאמרים השלילי שבהם מבטל את החיובי, והאדם משחזר את דפוסי ההתנהגות האוטומטיים שלו". מניקס מאמינה שההווה שלנו נבנה על סמך העבר, אז אם אנחנו רוצים הווה חדש עלינו להמציא עתיד רצוי ולקרב אותו אל ההווה.
"אם נחפור בנבכי העבר, נישאר בדיוק באותו מקום, בהבדל אחד: נבין למה אנחנו נשארים באותו מקום. באימון האישי מתייחסים לבעיות הקשורות לעבר מזווית אחרת - כמחסום לבניית עתיד חדש. מתייחסים אליהן אך לא דשים בהן. מה שהיה היה. אז - היתה פרשנות והתנהגות שהתאימה לאותו זמן, והיום אנחנו כבר לא באותו מקום.
רוב האנשים מפתחים את השכל והאינטלקט, אבל ברמה הרגשית הם נשארים במקום של הטראומה. נוצר פער גדול בין השכל לרגש, אז אנחנו מלמדים אותם מהי אינטליגנציה רגשית".
הזמן המינימלי לתחילת תהליך המניב תוצאות לדעת מניקס הוא עשרה מפגשים. כבר במפגש הראשון חושפים את הפער בין המקום שהאדם נמצא בו בהווה ובין המקום שבו הוא רוצה להיות, או אומר שהוא רוצה להיות, ואז מתחילים לעבוד על הפער.
"אנו מציבים ביחד מטרות רחוקות טווח, בין חמש ל-10 שנים, ויוצרים מעין מגדלור שצובע את ההווה של האדם ויוצר לו תוואי שמוביל אותו לאן שהוא רוצה", מסבירה מניקס. "המגדלור מאפשר לאדם להפסיק לפעול בצורה אקראית מתוך תגובה למה שהחיים מזמנים לו, אלא ליצור את החיים שלו.
בונים פרספקטיבה ארוכת טווח אך בתהליך בניית ההווה מגיעים למה נדרש לעשות כבר מהיום, בעוד שבוע ובעוד חודש כדי שבעוד חמש שנים אוכל להגיע לאן שאני רוצה. כך בעצם אנו מייצרים אבני דרך ויוצאים עם תוכנית של מטרות שמסמנות לנו אם אנחנו בנתיב או אם סטינו ממנו".
בדרך אל המטרות
על פי מניקס, לא די במשפט ערטילאי כמו "אני רוצה להתחתן" אלא בהגדרת יעד הרבה יותר מדויק וארוך טווח כמו: "תוך חמש שנים אני רוצה בעל, בית ושני ילדים".
בחורה שכך מוגדר היעד שלה תגיע לזה שבמהלך חודש היא תיפגש אחת לשבוע עם בחור, ותוך שלושה חודשים תהיה בזוגיות", אומרת מניקס, שבמהלך החודש האחרון נכחה בחמש חתונות של בחורות שאימנה.
"נכון שבמהלך הדרך עולים המכשולים, ואז תפקיד המאמן לעבוד על ההפרעות שצפות מתוך דפוסי העבר. בשלב הזה מזהים את הדפוסים והמחשבות שחוזרים על עצמם ומונעים מלהתקדם אל העתיד, ומתחילים להחליף אותם", היא מסבירה.
אחד הכלים לשינוי הדפוסים האלה הוא לשנות את האמירות הפנימיות, לבנות משפטים חדשים, ולומר אותם 30 פעם ביום במשך חודש. כך האמונה הבסיסית נחלשת והאמונה החדשה מתעצמת.
לפי מניקס מספר הפגישות שונה מאדם לאדם ובהתאם למטרותיו ולקשיים שהוא נתקל בהם בדרך. "עשר פגישות הן המינימום להתחלת תהליך, אבל בעיניי אימון הוא אורח חיים. כמו שאימון גופני צריך לעשות כל הזמן כדי לשמור על כושר, כך אני רואה באימון אישי אימון של שרירי התודעה שצריך לשמור עליו לאורך זמן".
לסיכום, מצטטת מניקס את גליליאו גליליי שאמר "אי אפשר ללמד אדם דבר, ניתן רק לעזור לו לגלות זאת מתוך עצמו". "שיטת האימון האישי בנויה בדיוק על המשפט הזה. תפקיד המאמנים לשאול את האדם שאלות שיאפשרו לו להתבונן פנימה ולהגיע לגילויים לבד.
המאמן אמור לחבר את המאומן ליכולות ולחוזקות שלו, לסייע לו בגילוי השאיפות והמטרות המרכזיות שלו, לחקור ולזהות דפוסי התנהגות מקובעים, ומעצורים שמפריעים לצמיחתו האישית, ולסייע לו להסיר את המכשולים בדרך למטרות", מסכמת מניקס.
