הפוסל במומו פוסל "חוק המראה" למדו לפרגן ולהיות חיוביים. לפי חוק "המראה" מי שמעביר ביקורת מסב נזק אנרגטי לעצמו. למדו לפרגן ולהיות חיוביים ותרוויחו אושר והצלחה.
ביקורת היא כלי פופולרי היוצר אשליית ביטחון. רבים נוטים "לרדת" על תפקודו של האחר. במקום העבודה, למשל, יכולים לחבור שני עובדים דרך המכנה המשותף של דעה שלילית על עובד שלישי. הביקורת יוצרת סוג של שליטה אצל האדם המבקר.
כשמישהו מבקר בציניות את "הבוס הגדול" או אדם בעל מעמד, הוא זוכה למספר שניות של התנשאות על האדם המבוקר. אשליית הכוח חשובה לאנשים רבים. "הירידה" על עשירים, מפורסמים, מורים, רופאים, פוליטיקאים, הורים, ילדים, נהגים על הכביש, זרים, או אפילו חברים, מעוררת אצל האדם המבקר "הנאה". אנשים נהנים, לכאורה, להיות ציניים ושליליים כלפי האחר ומאמינים שעמדה זו מקנה להם תבונה רבה יותר והצדקה לתפיסתם.
טעות הגדולה בתפיסה זו נובעת מבורות בהבנת חוקי התודעה. למעשה, לפי חוקי התודעה, האדם המבקר מסב נזק לעצמו.
לחשיבה ולדברים שאנו אומרים יש עוצמה אדירה. כאשר אנשים מבטאים ציניות, התנגדות, ביקורת ושליליות, הם מעכבים את תהליכי הצמיחה האישית שלהם. כאשר האדם פועל מתוך שלילה הוא יוצר ברמת התודעה שלילה עצמית, הוא פועל בתדר של שלילה, מה שיתחבר אליו הם אנשים בעלי אותה תפיסה.
ככל שאדם ביקורתי וציני יותר, הוא גם קשה יותר עם עצמו. למשל, הנטייה המוזרה של רבים בתקופה האחרונה "לרדת" על עשירים. בכל פעם שעולה שמו של בעל הון, נוטים רבים לחפש את מגרעותיו. לפי התפיסה התודעתית, תהליך זה נובע מפחד. פחד זה לא קיים תמיד בהכרתו של האדם, אך הוא קשור לייצר ההישרדות.
בספריית האמונות הקדומות שלנו, הקיימות בתודעת ההישרדות האנושית, ככל שהאויב שלכם חזק יותר – תהיו אתם חזקים יותר בעיני הסביבה. בשבטים קדומים, ידעו זרים המגיעים לקבוצה מגובשת, שדרך מופלאה לחדור לשבט היא להילחם באדם החזק.
בצורה זו הם ירכשו את אמון הקבוצה. אחרים, שלא סמכו על כוחם, נטו להילחם בחלשים יותר ובכך להתברג אל הקבוצה. ככל שהיריב היה חזק יותר, הביטחון בקבלת הזר היה גבוה יותר.
אמונות קדומות אלה מאכלסות את התודעה ההישרדותית שלנו וכאשר אדם אינו מפותח דיו, הוא נוטה לפעול בעזרתם.
מצב התודעה האנושית פועל כ"בומרנג" ומחזיר לאדם מנה אחת אפיים על אמירותיו, לטוב ולרע. הפוסל – במומו פוסל. כאשר אדם פועל מתוך חולשה והישרדות, הוא משדר אל היקום חוסר בטחון.
האדם הקדמון חי מעט ונלחם לשרוד כל חייו הקצרים, האדם המודרני אינו זקוק לחוסר הביטחון ככלי לקיומו. כאשר אתם אומרים משהו, האמירה תקפה לגביכם. אם תאמרו על מישהו שהוא כסיל, תגדילו את מידת הכסילות של עצמכם. אם תאמרו על אדם שהוא נבון, תגדילו את מידת תבונתכם.
המבנה האנושי הוא כמו מחשב בו מקודדות התפיסות והאמירות שלנו, ומוקרנות בחזרה אלינו. חשוב להבין שהאדם מסוגל לראות באחר רק את הקיים בתוכו, וכל תכונה בה אנחנו מתמקדים – גדלה בתוכנו. אם תתמקדו בשלילי של האחר, תגדילו את השלילה העצמית.
הביטו על אנשים סביבכם, כל תפיסה שיבטאו אנשים אלה על זולתם, תשקף אותם. הנטייה "לרדת" על עשירים, מרחיקה את האדם המבקר מעושר. הדבר נשמע אולי בלתי נתפס בהגיון הארצי הרגיל, אך מבחינה רוחנית, כל ביקורת מרחיקה את האדם ממימוש הצד החיובי של הנושא.
לאנשים המבקרים עשירים, קיים סיכוי נמוך מאד להתעשר. לאנשים המבקרים את האינטליגנציה של האחר, קיים סיכוי נמוך להיות נבונים. לאנשים המבקרים אנשים מצליחים, קיים סיכוי נמוך להצליח. התפיסה כי כשהאדם "מוריד" את האחר הוא "מעלה" את עצמו, מעוותת וחסרת בסיס מציאותי.
תובנה זו מחייבת אחריות אישית על האמירות שלכם. אם ברצונכם להצליח, להתחבר לשמחת חיים ולאושר, או סתם לחוש רגיעה, למדו לשנות את גישתכם אל הזולת וללמוד סובלנות ואפילו פרגון. התודעה שלנו מוקרנת אל העולם וחוזרת אלינו לפי "חוק המראה". השקיעו מספר דקות ביום וגרמו נחת לאדם כלשהו. שתפו אותו בדעתכם החיובית עליו, התאמנו בהבעת דעה חיובית על אדם שאינו נמצא בקרבתכם.
פרגנו והעניקו כחלק מהתרגול היומי שלכם אהבה, קבלה והערכה לאחר, ותזהו במהרה כיצד אנרגיה זו חוזרת אליכם ומעניקה לכם מטובה. לאנרגיה החיובית נטייה לחזור אלינו ממקורות בלתי צפויים. ברכו אנשים, ואלוהים יברך אתכם.
