מדיטציית סליחה

שב בנוח, ישר את גבך ועצום עיניים, שאף אוויר לאט, דמיין אור לבן נכנס אל תוך הגוף עם כל שאיפה.שאף עמוק ודמיין כי בשער האנרגיה, הנמצא בבסיס עמוד השדרה, נדלק אור.
דמה את האנרגיה לעמוד של אור לבן המתרומם דרך עמוד השדרה אל טבורך.

שאף עוד שאיפה עמוקה ודמיין שגופך מקרין אור לבן דרך פתח מעוגל הנמצא מעל טבורך. לאחר שגופנו התמלא אור לבן ואהבה נעבור לחלק של הסליחה.

באופן חד צדדי, ללא קשר לאדם שפגע בי, אני מוחק לו את כל החוב במלואו ומייד. אני מרפה מהכעס ומהכאב מתוך החלטה, כדי שאוכל להמשיך לזרום בחיי השמחים ללא הנטל הכבד של הכעס.לחנך את עצמי לסלוח זה להרפות מהרצון להעניש, להרפות מהצורך לנקום.

בעדינות, ברגישות, באהבה כמו מוכר של חפצי נוי יקרים ושבירים, המנקה בכל יום למשך מספר רגעים את האבק, כך אקדיש גם אני, הפגוע, מספר רגעים בכל יום לניקוי הרגשות והמחשבות השליליים שדבקו בי.

הגיע הזמן להתייחס אל עצמי כאל המשאב הכי מקודש והכי יקר עלי אדמות, ולכן אני בוחר להקדיש בכל יום מספר רגעים לניקוי החשוב הזה: בעדינות, ברגישות, באהבה.

אני מתחיל בסליחות הקטנות. לרופא שמעכב אותי בתור ומעדיף להכניס חולים אחרים, לנהג שחותך אותי בכביש, לקופאית שבסופר, למורה של הבן שלי.

אני סולח לאירועי הזוטא האלה מייד וללא דיחוי, כי אני יודע שככה אני מתכונן לסליחה הגדולה באמת, לסליחה הגדולה לאיש שיפצע אותי עם סכין לשונו הקפואה והבוהקת.

אני מוחק את הביטוי "היה צריך" מהלכסיקון שלי.הוא היה צריך להתחשב בי, היא הייתה צריכה להבין אותי יותר, הוא היה צריך לעשות את זה... הוא לא היה צריך לעשות לי את זה.

אני רושם על פיסת נייר את כל משפטי ה"אני צריך", אני מקפל את הנייר, אני יוצא לחצר, אני חופר בור קטן ועמוק מספיק, אני קובר את הנייר עם כל ה"אני צריך". אני נפרד מה "אני צריך".

אני חופשי. הסליחה מחזירה אותי להוביל את עצמי. כשאני סולח, אני לא מפקיד בידיו של מי שפגע בי את הכוח לשלוט בי, להשפיע על הרגשות שלי, להרוס כל חלקה טובה באנושיות שלי.

לעולם לא ארשה אפילו לאדם אחד ביקום כולו לגרום לחיי להיות מובלים על ידי הרגשות הנחותים והחייתיים של השנאה.

הסליחה מהדהדת כמו גל – מעגלים מעגלים של אהבה מהדהדים מתוכי, מעגל אחר מעגל מתרחבים החוצה למשפחתי, לשכנים שלי, לאנשים ברחוב, לתושבי העיר שלי, לאזרחי המדינה שלי, לעולם כולו.

לאחר שניקינו את גופנו ונפשנו מהכעס הכנסנו הרבה חמלה וקבלה לעצמנו ולזולת התפנה מקום לאור הלבן – לאהבה הצרופה,

שאף עמוק ודמיין שבשער האנרגיה, הנמצא בבסיס עמוד השדרה, נדלק אור.דמה את האנרגיה לעמוד של אור לבן המתרומם דרך עמוד השדרה אל טבורך.

שאף עוד שאיפה עמוקה ודמיין שגופך מקרין אור לבן דרך פתח מעוגל הנמצא מעל טבורך. התבונן בעמוד האור הלבן המתרומם ועובר בעמוד השדרה שלך אל מקלעת השמש, בשעה שאתה נושף. נשום שוב נשימה עמוקה ודמיין אור לבן הקורן מפתח מעוגל הנמצא מעל מקלעת השמש שלך.

דמיין שעמוד האור הלבן מטפס ועולה בעמוד השדרה שלך אל גובה ליבך בשעה שאתה נושף. שאף עמוקות ודמיין אור לבן הקורן מתוך פתח מעוגל הנמצא במרכז החזה שלך בגובה ליבך.בשעה שאתה נושף,דמיין שעמוד האור הלבן עולה לגובה גרונך.

שאף שאיפה עמוקה נוספת ודמיין אור לבן הקורן מתוך פתח מעוגל הנמצא בבסיס צווארך. בשעת הנשיפה דמיין שעמוד האור הלבן מתרומם אל מצחך בדיוק מעל גבות עיניך ובניהן.

שאף שאיפה עמוקה ודמיין אור לבן הקורן מפתח מעוגל הנמצא במצחך. בשעת הנשיפה דמיין אור לבן הזורם כלפי מעלה דרך גופך ומוקרן החוצה דרך פתח מעוגל בקצה גולגולתך.

דמיין את עמוד האור הלבן העולה בעמוד השדרה שלך המוקרן החוצה מכל הפתחים בבת אחת. המשך לנשום לאט ועמוק, ודמיין שהעמוד מתבהר יותר ויותר עם כל נשימה.