"אלוהים ברא הכול?", שאל הפרופסור. "כן, אדוני", ענה הסטודנט.

הפרופסור שאל: "אם אלוהים ברא הכול, משמעות הדבר שהוא ברא רוע – מאחר והרוע קיים. בהתאם לעקרון שהמעשים שלנו מגדירים אותנו עצמנו, האלוהים הוא רוע." הסטודנט השתתק בשמעו תשובה זו.

הפרופסור היה מאוד מרוצה מעצמו. הוא התרברב בפני התלמידים שלו שהוכיח שוב שהאמונה באלוהים היא מיתוס.

סטודנט נוסף הרים את ידו ואמר: "אני יכול להציג שאלה?"  "כמובן", ענה הפרופסור. הסטודנט שאל: "האם קיים קור?"  "איזו שאלה? מעולם לא היה לך קר?". הסטודנטים צחקו על שאלתו של האיש הצעיר.

האיש הצעיר המשיך: "למעשה, אדוני, הקור לא קיים. בהתאם לחוקי הפיזיקה, מה שאנו מחשיבים כקור, מהווה למעשה חוסר חום.

את האדם או החפץ אפשר ללמוד לפי העובדה האם יש לו או האם הוא מעביר אנרגיה. האפס המוחלט (460 מעלות פרנהייט) הוא היעדר חום מוחלט.

כל חומר בטמפרטורה זו הופך להיות לא פעיל ולא מסוגל להגיב. קור לא קיים, אנו יצרנו מילה זו כדי לתאר מה אנו מרגישים בהיעדר חום.

הסטודנט המשיך: "פרופסור, האם קיים חושך?". הפרופסור ענה: "כמובן שקיים" הסטודנט ענה: "אדוני, אתה שוב לא צודק. החושך אינו קיים.

החושך הוא למעשה חוסר אור. אנו יכולים לחקור את האור, אך לא את החושך. אנו יכולים להשתמש במנסרה של ניוטון כדי לפרק את האור הלבן להרבה צבעים ולחקור אורכי הגל השונים של כל צבע.

אנו לא יכולים למדוד את החושך. קרן אור פשוטה יכולה לחדור לעולם החושך ולהאירו.

 איך אתה יכול לדעת עד כמה חשוך חלל כלשהו? אתה מודד את כמות האור הקיים. הלא כן? חושך הוא מושג שהאדם משתמש בו כדי לתאר מה קורה בהיעדר אור." בסופו של דבר, האיש הצעיר שאל את הפרופסור: "אדוני, האם קיים רוע?"

הפעם, הפרופסור ענה בחוסר ביטחון: "כמובן, כפי שכבר אמרתי. אנו רואים אותו כל יום. אכזריות בין האנשים, המון מעשי פשע ואונס בכל העולם. דברים אלה הן שום דבר אחר מאשר דוגמאות של רוע.

על זה ענה הסטודנט: "רוע לא קיים, אדוני, או לפחות הוא אינו קיים בפני עצמו. רוע הוא היעדר אהבה. הוא דומה לחושך ולקור – מילה שנוצרה ע"י האדם כדי לתאר את היעדר האהבה.

אלוהים לא יצר רוע. רוע הוא לא אמונה ואהבה, שקיימות כמו האור והחום. רוע הוא התוצאה של היעדר אהבת אלוהים בליבו של האדם. זה כמו הקור, שמגיע כאשר אין חום, או כמו החושך, שמגיע כאשר אין אור."

סיפור שני -  על שני אחים

עד שיום אחד הם רבו... הכול התחיל עם אי הבנה.. עד ש... המצב הפך לבלתי נסבל... החלפת מילים פוגעות ואחרי זה תקופה ארוכה של שקט....

בוקר אחד דפק זר על דלת ביתו של האח הבכור. כשפתח, עמד שם גבר עם ארגז כלים. "אולי אתה זקוק לכמה תיקונים בחווה?" שאל הזר.

"כן", אמר בעל החווה, "אתה רואה את החווה הלבנה מעבר לנהר? שם גר אחי הצעיר, עד לא מזמן היה בינינו שטח ירוק, אך הוא החליט להטות את אפיק הנחל כך שיחצה בינינו גבול של ממש."

"אתה רואה את ערמת העצים ליד האסם? תבנה מהם גדר גבוהה כך שלא אראה את ביתו של אחי לעולם".

הנגר אמר: "ניראה לי שאני מבין את המצב..."נסע האח הבכור העירה. עם רדת הערב חזר לביתו, הוא עצר המום לגמרי, במקום גדר בנה הנגר גשר המאחד את שתי גדות הנחל...

התקרב האח הצעיר מהבית הלבן לעבר אחיו הבכור, חיבק אותו בהתרגשות ואמר: "אתה באמת מיוחד... לבנות גשר.... אחרי כל מה שעשיתי...

הנגר אסף את כליו. כשביקשו האחים שיישאר אמר: הייתי מאוד רוצה להישאר, אך יש לי עוד הרבה גשרים לבנות..."