התכניות הללו הן יפות ונחמדות ודמיון ויצירתיות הם דבר מופלא ואני האחרונה שאהיה נגדם,בעיקר מכוון שאני מתחום אימון אישי. אבל פעמים רבות העתיד הברור שאנחנו מסמנים לנו דווקא מגביל את תחומי היצירתיות והדמיון שלנו למסלול אחד ומסוים , המסלול שאנחנו חושבים או במצב הראשוני שאנחנו בטוחים שיתרחש. כמו כן כאשר הפלא ופלא התכניות הוודאיות שלנו לא מתממשות אנחנו עצובים, מדוכאים ולא יכולים להפעיל את היצירתיות והדמיון שלנו במצב הזה שבו אנחנו זקוקים לו יותר מכל, ובעיקר מרוב אכזבה ותסכול לא מפיקים את המיטב מהמצב, עסוקים בחוויית הכישלון ולא מפיקים הנאה ממה שכן קרה שממנו ניתן ללמוד את הלימוד והשיעור המשמעותי שלימודו יקדם אותנו לרמה הבאה שלנו.במסלול הכשרת מאמנים אנחנו נוגעים רבות בנושא זה
אז אולי אפשר לעשות זאת אחרת ???? לדעתי אפשר לגמרי והמורים שלי בעניין זה ובעניינים רבים אחרים הם ילדים. ילדים כאשר הם ניצבים בפני הלא נודע, משהו שלא ברור להם מהו או מיהו או מה הולך לקרות, הם שואלים מה זה? כך לפחות עושה הנכד האהוב שלי בני, ואז אנו מתחילים להעלות כל מיני גרסאות למה זה יכול להיות כיד הדמיון הטובה עלינו, כמובן מתוך ספריית ההתנסויות הכיפיות שלנו, השלב הבא זה מעבר להתרגשות וצהלות שמחה, ומיד הוא מתחיל לחשוב ולשתף בדברים הנפלאים שיקרו לו אם אכן אותו דבר שהוא עכשיו שומע הוא אוטו זבל – למשל – נוכל לנופף לו לשלום, נראה כיצד המנוף הגדול שלו פועל, בקיצור הם מתרגשים ומחפשים את כל מה שמרגש בעניין ומסקרן, הם בעיקר מתמקדים במה שהצליחו ומשם לוקחים זאת הלאה.וזהו אימון אישי מצויין ו- הכשרת מאמנים מצויינת לכל הסביבה
כמבוגרים אני מוצאת שאפשר לשלב את עולם הידע שלנו עם השיעורים מעולם הילדים, לא לוותר על החלומות, התכניות שלנו, הסרטים היצירתיים שלנו לגבי העתיד שאנו רוצים חלילה כ- אימון אישי לחיינו. וכאן ההצעה "החדשה" הכל כל כך פשוט לביצוע כמו אצל הילדים, לוותר על השליטה בתוצאות, דהיינו בואו נפסיק לחשוב שאם נסבול מספיק, נתאמץ מספיק העתיד יקרה כפי שאנו רוצים. נוותר על הלגיטימציה לסבל למען "עתיד טוב יותר" נתמקד בהשתדלות, נעשה כמיטב יכולתנו בהווה עם הרבה כיף ושמחה, והכי חשוב מה שיוצא אני מרוצה, ממש כמו בגן הילדים. הרי ההווה "present" הוא המתנה האמיתית, באו נרד מחיים בהמתנה ונעבור לחיים של הרפתקאה כמו בגן הילדים, הרי כולנו ילדים בגוף גדול.הכשרת מאמנים ע"פ קוד התדר האנושי מלמדת אותנו שכולנו יש חלק שילדי
תרגיל אימון אישי שלפעמיים אנחנו משתמשים בו ב- הכשרת מאמנים-הפיכת הפחד להתרגשות והרפתקאה: רשמו לפניכם סוגיה מסוימת עתידית שאתם מרגישים שאתם חייבים להיות מתוכננים לקראתה למשל: איכות הזוגיות שלכם החודש, שנה הבאה, מצב הבריאות שלכם החודש, בשנה הקרובה, מצב המשקל שלכם, קביעת הדייטים שלכם בחודש , בשנה הקרובה ועוד......
אימון אישי-שלב א': ציינו לפניכם לגבי הסוגיה שכתבתם בין שלוש לחמש האופציות המפחידות אתכם ביותר, היו ספציפיים למשל: הוא יעזוב אותי, אהיה בודדה ותקועה בזוגיות לא טובה, אפספס את האהבה האמיתית שלי, רשמו אופציות שבאמת נמצאות בראש שלכם ואתם מפחדים מהן.
אימון אישי-שלב ב': היו ילדים שמוצאים בכל פחד את ההתרגשות החבויה בו רשמו לגבי כל אופציה מפחידה שציינתם את הרצונות שלכם מה את רוצים שיהיה במקום, מה יכול להיות מרגש בה עבורכם. זכרו הריגוש לא תמיד מבטל את הפחד הם יכולים לחיות בשלום זה לצד זה יכול להיות שעדיין תפחדו, אך הפעם זה לא ינהל אתכם, וישתק את ההשתדלות שלכם.
לסיכום: עשו את המיטב שלכם ושחררו את התוצאה, ומה שיוצא אני מרוצה, תהנו ממה שיש במקום לסבול ממה שאין, זה סוד האושר. האם זה לא מרגיש אחרת כאשר אתם מפחדים וגם מתרגשים יחדיו, האם זה לא מעודד לוותר על שליטה בתוצאות דבר המוביל לשיפוט האומר ו"אם נכשלתי מה זה אומר עלי !!!" החליפו זאת ב"מה שיוצא אני מרוצה" שמח וצוהל ממש כמו בגן הילדים. המלצה חמה: לכו ללמוד מהילדים שלכם, נכדים שלכם, ילדי החברים שלכם, ומילדים בכלל.
למי שיש ייעוד לעזור אנשים מוזמן לבדוק את מסלול הכשרת מאמנים ע"פ קוד התדר האנושי
